Ibn Ezra Vayikra 5 – אבן עזרא ויקרא ה‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי⁠־תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם⁠־ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃ (ב) א֣וֹ נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֣ר תִּגַּע֮ בְּכׇל⁠־דָּבָ֣ר טָמֵא֒ אוֹ֩ בְנִבְלַ֨ת חַיָּ֜ה טְמֵאָ֗ה א֚וֹ^א בְּנִבְלַת֙ בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה א֕וֹ בְּנִבְלַ֖ת שֶׁ֣רֶץ טָמֵ֑א וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְה֥וּא טָמֵ֖א וְאָשֵֽׁם׃ (ג) א֣וֹ כִ֤י יִגַּע֙ בְּטֻמְאַ֣ת אָדָ֔ם לְכֹל֙ טֻמְאָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִטְמָ֖א בָּ֑הּ וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְה֥וּא יָדַ֖ע וְאָשֵֽׁם׃ (ד) א֣וֹ נֶ֡פֶשׁ כִּ֣י תִשָּׁבַע֩ לְבַטֵּ֨א בִשְׂפָתַ֜יִם לְהָרַ֣ע׀ א֣וֹ לְהֵיטִ֗יב לְ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר יְבַטֵּ֧א הָאָדָ֛ם בִּשְׁבֻעָ֖ה וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֑נּוּ וְהוּא⁠־יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם לְאַחַ֥ת מֵאֵֽלֶּה׃ (ה) וְהָיָ֥ה כִֽי⁠־יֶאְשַׁ֖ם לְאַחַ֣ת מֵאֵ֑לֶּה וְהִ֨תְוַדָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עָלֶֽיהָ׃ (ו) וְהֵבִ֣יא אֶת⁠־אֲשָׁמ֣וֹ לַיהֹוָ֡הי״י֡ עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א נְקֵבָ֨ה מִן⁠־הַצֹּ֥אן כִּשְׂבָּ֛ה אֽוֹ⁠־שְׂעִירַ֥ת עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן מֵחַטָּאתֽוֹ׃ (ז) וְאִם⁠־לֹ֨א תַגִּ֣יעַ^ב יָדוֹ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת⁠־אֲשָׁמ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים אֽוֹ⁠־שְׁנֵ֥י בְנֵֽי⁠־יוֹנָ֖ה לַֽיהֹוָ֑הי״י֑ אֶחָ֥ד לְחַטָּ֖את וְאֶחָ֥ד לְעֹלָֽה׃ (ח) וְהֵבִ֤יא אֹתָם֙ אֶל⁠־הַכֹּהֵ֔ן וְהִקְרִ֛יב אֶת⁠־אֲשֶׁ֥ר לַחַטָּ֖את רִאשׁוֹנָ֑ה וּמָלַ֧ק אֶת⁠־רֹאשׁ֛וֹ מִמּ֥וּל עׇרְפּ֖וֹ וְלֹ֥א יַבְדִּֽיל׃ (ט) וְהִזָּ֞ה מִדַּ֤ם הַחַטָּאת֙ עַל⁠־קִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהַנִּשְׁאָ֣ר בַּדָּ֔ם יִמָּצֵ֖ה אֶל⁠־יְס֣וֹד הַמִּזְבֵּ֑חַ חַטָּ֖את הֽוּא׃ (י) וְאֶת⁠־הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר⁠־חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ (יא) {שביעי} וְאִם⁠־לֹא֩ תַשִּׂ֨יג יָד֜וֹ לִשְׁתֵּ֣י תֹרִ֗ים אוֹ֮ לִשְׁנֵ֣י בְנֵי⁠־יוֹנָה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת⁠־קׇרְבָּנ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א עֲשִׂירִ֧ת הָאֵפָ֛ה סֹ֖לֶת לְחַטָּ֑את לֹא⁠־יָשִׂ֨ים עָלֶ֜יהָ שֶׁ֗מֶן וְלֹא⁠־יִתֵּ֤ן עָלֶ֙יהָ֙ לְבֹנָ֔ה כִּ֥י חַטָּ֖את הִֽוא^ג׃ (יב) וֶהֱבִיאָהּ֮ אֶל⁠־הַכֹּהֵן֒ וְקָמַ֣ץ הַכֹּהֵ֣ן ׀ מִ֠מֶּ֠נָּה מְל֨וֹא קֻמְצ֜וֹ אֶת⁠־אַזְכָּרָתָהּ֙^ד וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עַ֖ל אִשֵּׁ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ חַטָּ֖את הִֽוא׃ (יג) וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן עַל⁠־חַטָּאת֧וֹ אֲשֶׁר⁠־חָטָ֛א מֵֽאַחַ֥ת מֵאֵ֖לֶּה וְנִסְלַ֣ח ל֑וֹ וְהָיְתָ֥ה לַכֹּהֵ֖ן כַּמִּנְחָֽה׃ (יד) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (טו) נֶ֚פֶשׁ כִּֽי⁠־תִמְעֹ֣ל מַ֔עַל וְחָֽטְאָה֙ בִּשְׁגָגָ֔ה מִקׇּדְשֵׁ֖י יְהֹוָ֑הי״י֑ וְהֵבִיא֩ אֶת⁠־אֲשָׁמ֨וֹ לַֽיהֹוָ֜הי״י֜ אַ֧יִל תָּמִ֣ים מִן⁠־הַצֹּ֗אן בְּעֶרְכְּךָ֛ כֶּֽסֶף⁠־שְׁקָלִ֥ים בְּשֶֽׁקֶל⁠־הַקֹּ֖דֶשׁ לְאָשָֽׁם׃ (טז) וְאֵ֣ת אֲשֶׁר֩ חָטָ֨א מִן⁠־הַקֹּ֜דֶשׁ יְשַׁלֵּ֗ם וְאֶת⁠־חֲמִֽישִׁתוֹ֙ יוֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן אֹת֖וֹ לַכֹּהֵ֑ן וְהַכֹּהֵ֗ן יְכַפֵּ֥ר עָלָ֛יו בְּאֵ֥יל הָאָשָׁ֖ם וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ (יז) וְאִם⁠־נֶ֙פֶשׁ֙ כִּ֣י תֶֽחֱטָ֔א וְעָֽשְׂתָ֗ה אַחַת֙ מִכׇּל⁠־מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔הי״י֔ אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְלֹֽא⁠־יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃ (יח) וְ֠הֵבִ֠יא אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן⁠־הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל⁠־הַכֹּהֵ֑ן וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן עַ֣ל שִׁגְגָת֧וֹ אֲשֶׁר⁠־שָׁגָ֛ג וְה֥וּא לֹֽא⁠־יָדַ֖ע וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ (יט) אָשָׁ֖ם ה֑וּא אָשֹׁ֥ם אָשַׁ֖ם לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (כ) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (כא) נֶ֚פֶשׁ כִּ֣י תֶחֱטָ֔א וּמָעֲלָ֥ה מַ֖עַל בַּיהֹוָ֑הי״י֑ וְכִחֵ֨שׁ בַּעֲמִית֜וֹ בְּפִקָּד֗וֹן אֽוֹ⁠־בִתְשׂ֤וּמֶת יָד֙ א֣וֹ בְגָזֵ֔ל א֖וֹ עָשַׁ֥ק אֶת⁠־עֲמִיתֽוֹ׃ (כב) אֽוֹ⁠־מָצָ֧א אֲבֵדָ֛ה וְכִ֥חֶשׁ בָּ֖הּ וְנִשְׁבַּ֣ע עַל⁠־שָׁ֑קֶר עַל⁠־אַחַ֗ת מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר⁠־יַעֲשֶׂ֥ה הָאָדָ֖ם לַחֲטֹ֥א בָהֵֽנָּה׃ (כג) וְהָיָה֮ כִּֽי⁠־יֶחֱטָ֣א וְאָשֵׁם֒ וְהֵשִׁ֨יב אֶת⁠־הַגְּזֵלָ֜ה אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֗ל א֤וֹ אֶת⁠־הָעֹ֙שֶׁק֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׁ֔ק א֚וֹ אֶת⁠־הַפִּקָּד֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הׇפְקַ֖ד אִתּ֑וֹ א֥וֹ אֶת⁠־הָאֲבֵדָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מָצָֽא׃ (כד) {מפטיר} א֠וֹ מִכֹּ֞ל אֲשֶׁר⁠־יִשָּׁבַ֣ע עָלָיו֮ לַשֶּׁ֒קֶר֒ וְשִׁלַּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּרֹאשׁ֔וֹ וַחֲמִשִׁתָ֖יו יֹסֵ֣ף עָלָ֑יו לַאֲשֶׁ֨ר ה֥וּא ל֛וֹ יִתְּנֶ֖נּוּ בְּי֥וֹם אַשְׁמָתֽוֹ׃ (כה) וְאֶת⁠־אֲשָׁמ֥וֹ יָבִ֖יא לַיהֹוָ֑הי״י֑ אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן⁠־הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל⁠־הַכֹּהֵֽן׃ (כו) וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ וְנִסְלַ֣ח ל֑וֹ עַל⁠־אַחַ֛ת מִכֹּ֥ל אֲשֶֽׁר⁠־יַעֲשֶׂ֖ה לְאַשְׁמָ֥ה בָֽהּ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א א֚וֹ =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים (טעם יתיב)
• לפי BHS ל=א֤וֹ (טעם מהפך), אבל לא נראה כך כלל בצילום כתב⁠־היד (וכנראה מדובר על תקלדה).
• קורן, דותן, ברויאר, מכון ממרא, סימנים, מג״ה.

^ב תַגִּ֣יעַ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=תַגִּ֣יע (חסר פתח גנוב באות עי״ן)
• הערות ייבין ודותן והמקליד

^ג הִֽוא =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ומ״ש (כתיב וי״ו)
• ל!=הִֽיא (כתיב יו״ד)

^ד אֶת⁠־אַזְכָּרָתָהּ֙ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• ל!=אֶת⁠־אַזְכָּרָתָה֙ (חסרה נקודת המפיק באות ה״א)
• הערות דותן וברויאר

E/ע

הערותNotes

(א) ונפש כי תחטא ושמעה^א קול אלה – הוא החרם, וכן: ואת אלית (שופטים י״ז:ב׳), והכתוב אחז דרך קצרה.
והזהיר שחייב העד להעיד, כי אם לא יגיד יש עליו עונש מהשם שישא עונו, ואם שכח ולא הגיד ואחר כן נזכר לו. (ב) או נפש אשר^ב תגע בנבלת – הארבע הנזכרות (ויקרא י״א:ד׳-ז׳), והם חזיר וחביריו.⁠^ג
או בנבלת בהמה טמאה – למאכל, כסוס וחמור.
שרץ טמא – הנזכרים (ויקרא י״א:כ״ט-ל׳).
ונעלם ממנו – ואחר כך ידע. (ג) או נגע בזב וטמא מת וזבה או נדה – [תורתם אחת.]⁠^ד (ד) לבטא {בשפתים}⁠^ה – דיבור שפה.
להרע – למי שהוא חייב. או על פירוש הגאון: להתענות. (ה-ו) וטעם להזכיר אלה,⁠¹ שהוא חייב להתודות, ועל האחרות שהם מצוות לא תעשה,⁠² לא יתודה לפני הכהן. והקרבן אחת.⁠³ (ז) ואם לא תגיע ידו – כי היד היא העושה כל מלאכה, והיא הקונה, רמז למי שאין לו.
ויאמר רב יצחק: כי טעם לעלה – בעבור שלא תגיע ידו, אולי עלתה על רוחו מחשבת.⁠⁴
והקרוב אלי: שהאחד כנגד האימורים,⁠⁵ והשני חטאת כמשפט. (יא) עשירית האיפה – מאכל איש אחד [בינוני]⁠^ו ביום אחד. (טו) תמעל מעל – דבר שנתכסה עליו, מגזרת: מעיל. והטעם: כי החטא הוא בקדשי השם.
יביא איל – שהוא שוה כסף שקלים, ומיעוט רבים שנים. (טז) וישלם אשר חטא מן הקדש עם תוספת חמישית.
וזהו אשם^ז – בשגגה בתחלה, ואחר כך ידע. (יז) ואם נפש כי תחטא ועשה אחת ממצות לא תעשה ולא ידע – אם הוא אסור, יביא איל. ודעת רבים: שזה אשם תלוי – לא ידע אם עשהו, אם לא עשהו. והחטאת – שבתחלה לא ידע ואחר כך ידע.
והנה החטאת – שלא ידע שהוא אסור עד שהודע. והאשם – ידע שהוא אסור, ושכח, ואחר כן נזכר, או אשם תלוי. (יט) אשם אשם לי״י – הוא פירוש אשם הוא. (כא) ומעלה מעל בה׳ – ועבר על מצות לא תעשה מדבר שהוא בינו ובין אדם.
או בתשומת יד – [בפתח גדול תחת המ״ם, כמו: בתרומת הקדשים (ויקרא כ״ב:י״ב), והטעם:]⁠^ח שותפות ששם ידו עמו.⁠^ט
או בגזל – בחזקה, כמו: ויגזול את החנית (דברי הימים א י״א:כ״ג).
עשק את עמיתו – בסתר.
ופירוש עמיתו – רעהו, ויתכן שהוא כעומתו.⁠^י (כב) ה״א בהנה – נוסף [בעבור שהוא מלעיל.]⁠^יא
ונשבע על שקר – פירושו: או נשבע על ממון שיבקש אדם ממנו. והעד: או מכל אשר ישבע עליו לשקר (ויקרא ה׳:כ״ד). (כד) בראשו – בעצמו. או: מה שהוא שוה.
וחמשתיו – מיעוט רבים שנים, והנה הם שני חמישיות, ועוד אפרשנו (ראב״ע במדבר ה׳:ז׳).
ביום אשמתו – טעמו: ביום שובו מאשמתו. (כה) ויביא איל בערכך – כראשון (ראב״ע ויקרא ה׳:ט״ו).
והוסיף חומשין⁶ בעבור שזה האשם הוא בזדון. ודברי יחיד שגם זה אשם תלוי. (כו) לאשמה בה – שם מבנין הקל תחת שם הפועל. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ כלומר: הייחוד של העבירות הנזכרות בויקרא ה׳:א׳-ד׳.

² שמדובר עליהן בויקרא ד׳:כ״ז-ל״ה.

³ השוו ויקרא ד׳:כ״ח,ל״ב, ויקרא ה׳:ו׳.

⁴ כלומר: הצורך בעולה (מלבד החטאת) הוא לכפר על הרהורי חטא (שעליהם מביאים עולה – עיין ויקרא רבה ז׳:ג׳ וראב״ע ויקרא א׳:ד׳ ובהערה שם) שעלו בלבו כתוצאה מכך שהוא עני. והשוו ראב״ע ויקרא י״ב:ו׳.

⁵ כלומר: העוף המוקרב לעולה הוא כנגד האימורים שבחטאת הבהמה הנשרפים על המזבח כקרבן עולה.

⁶ כלומר: באשם זה, מביא שני חומשין.

^א כן בפסוק ובכ״י פרנקפורט 150. בכ״י פריס 177 חסרה מלת: ושמעה.

^ב בכ״י פריס 177: כי.

^ג כן בכ״י פריס 176, פרנקפורט 150. בכ״י פריס 177 חסרה מלת: וחביריו.

^ד ההוספה בכ״י פריס 177, פרנקפורט 150. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176, לוצקי 827, ועוד עדי נוסח.

^ה בכ״י פריס 176 מופיעה מלת ״בשפתים״. בכ״י פריס 177, פרנקפורט 150 המלה חסרה.

^ו ההוספה בכ״י פריס 177, פרנקפורט 150. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176, לוצקי 827, ועוד עדי נוסח.

^ז כן בכ״י ברסלאו 53. בכ״י פריס 177: שם. בכ״י פריס 176: אשר.

^ח ההוספה בכ״י פריס 177, פרנקפורט 150. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176, לוצקי 827, ועוד עדי נוסח.

^ט כן בכ״י פרנקפורט 150, פריס 176, ברסלאו 53. בכ״י פריס 177 חסר ״עמו״ ובמקומו נכפל מלת ״בגזל״ מהד״ה הבא.

^י כן בכ״י פריס 176, ובהרבה כתבי יד. בכ״י פריס 177: בעמיתו.

^יא ההוספה בכ״י פריס 177, פרנקפורט 150. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176, לוצקי 827, ועוד עדי נוסח.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון